<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן א'</h1>
<h2>דף עו.</h2>
המחליף פרה בחמור. נר' לי דמה שה(ו)קשה רבינו לאו פירכא היא דשמואל לאו ברשותו דהיינו זכותו תלי טעמ' אלא מפרש כאן נמצאו כאן היו בביתו נמצאו בביתו היו ובתר ביתו אזיל והחמור בבית הבעל החמור מת. וכלה בבית אביה וכן כלה בבית חמיה בבית בעלה נמצא ועליו להביא ראיה. וכן כלה בבית אביה לקידושין בבית אביה נמצאו ועליו להביא ראיה ולאוקמי ממונא בידיה. והיינו דקא פריך אי דיהיב טבחא דמי צריך לאיתויי ראיה ומפיק הא לאו בביתו נולד ספק שהרי מרצונו היה מחזירה לביתו של בעל בהמה שמשך בטעות ואם כן בעל בהמה ליתי ראיה ונוקי דכמו שבביתו היא ואי לא מייתי ראיה יפסיד דדמי לכלה בבית אביה ולקידושין שבא בביתו והבעל רוצה שתהיה בביתו של אב ומייתי ראיה אב ומוקי קידושין בידיה ואי לא מייתי ראיה יפסיד. והאי דלא פריך ליה מכלה בבית חמיה דדעת בעלה להחזירה בבית אביה משום דסבירא ליה לשמואל חזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וחזקה אין אדם מפייס במומין לא חייש דהא מפייס. ומחליף פרה בחמור וילדה לא דמי דהתם משיכה גמורה הואי ואיכא דררא דממונא אבל הכא לא הויא משיכה כלל אם מת החמור קודם משיכה. כי אתא רמי בר יחזקאל אמר כל שנולד בו ספק ברשותו. רמי בר יחזקאל מפרש טעמא דבכאן נמצאו וכאן היו נמי. ופיר' דהכא ברשותו נמצאו ברשותו היו ולא בביתו תליא מילתא אלא ברשותו דהיינו זכותו. וכלה בבית אביה היינו רשותו ועל בעל הפרה להביא ראיה דמת החמור ברשותו דהיינו רשותו וזכותו כיון שמשך בעל החמור את הפרה והיינו דפריך ואי לא יהיב טבחא דמי בעל בהמה לייתי ראיה ומפיק דשייך בה המוציא מחבירו שמוציא מעות מן הטבח ואמאי פסקינן ספיקא ברשות טבח איתילידא. ומשני דיהיב טבחא דמי ומפני שנתן כבר המעות שנא התנא לשון המוציא שמוציא מעות מיד בעל הבהמה. אבל אי לא יהיב טבחא דמי מכל מקום טבח מייתי ראיה ולא משלם ואי לא מייתי ראיה משלם. אבל לשון המוציא מחבירו לא שייך למיתני. כן נראה לי. וכולה שמעתא אליבא דרבן גמליאל וכרבה.
